מדיניות החינוך הלשוני בשפה הערבית בקרב גננות פלסטיניות  בישראל; שימוש לשוני, אידיאלוגיה וניהול

עביר שחברי קאסם, מוחמד אמארה

המצב הסוציולינגויסטי של השפה הערבית והרפרטואר הלשוני של הערבים הפלסטינים בתוך ישראל מורכב וייחודי; ראשית, הדיגלוסיה (הדואליות של קיומה של ערבית מדוברת לצד ערבית סטנדרטית) מציבה אתגר עבור דוברי ערבית בעת התתפתחות האוריינות. שנית, הדומננטיות של העברית כשפה רשמית יחידה בתוך ישראל ואשר נחשבת כחשובה  למוביליות חברתית, להשכלה גבוהה ולאזרחות משותפת בישראל. השפה העברית  הפכה למקור חשוב להשאלת מילים עבריות בקרב הערבים הפלסטינים בישראל (Amara, 1999; Amara & Spolsky, 1986). השילוב של שני גורמים סוציולינגויסטים אלה גורם לך שהחינוך הלשוני בקרב דוברי ערבית הנו מאתגר בקרב דוברי ערבית ובמיוחד  בגיל הרך.
המחקר הנוכחי בחן את מדיניות החינוך הלשוני בשפה הערבית בקרב הגננות בחברה הערבית הפלסטינית בישראל, בהתבסס על  מרכיבי המדיניות הלשונית שהציעו ספולסקי (Spolsky, 2009); פרקטיקה לשונית, אידיאלוגיה לשונית וניהול לשוני.
איסוף הנתונים התבסס על שאלון המורכב מארבע חלקים; נתוני רקע, פרקטיקה לשונית, אידיאלוגיה לשונית וניהול לשוני. במחקר השתתפו 509 גננות ערביות פלסטיניות בישראל מכלל האיזורים. ממצאי המחקר הראו כי הגננות משתמשות בעיקר במיזוג של ערבית סטנדרטית ומדוברת בתוך הגנים, ולעתים הן משתמשות במילים עבריות או לועזיות. לגבי האידיאלוגיה הלשונית; הן מאמינות כי השפה הערבית הנה חשובה בישראל, וכי הערבית הסטנדרטית חשובה להוראה ולרכישת קריאה וכתיבה עבור רהילדים. בנוסף, הן מאמינות כי יש צורך לשלוט במיומניות הערבית הסטנדרטית, אך הן מתקשות בשימושה בעת הדיבור עם ילדי הגן. לגבי ניהול לשוני; הן הצביעו כי הן עורכות פעילויות המסייעות בפיתוח מיומנויות ערבית סטנדרטית הן עבורן והן עבור הילדים. לבסוף, ממצאי המחקר הצביעו על קשרים משמעותיים בין משתני הרקע של הגננות (דת, סוג עיר בה הן גרות, השכלה ומחוז) לבין שימוש לשוני, אידיאולוגיה לשונית וניהול לשוני. בהתבסס על ממצאים אלה, חשוב לבנות מדיניות חינוכית בערבית סטנדרטית אשר תהיה מוגדרת באופן ברור לעשייה בתוך הגנים הערביים הפלסטיניים בישראל.
מילות מפתח: ערבית, דיגלוסיה, מדיניות לשונית, שימוש לשוני, אידיאלוגיה לשונית, ניהול לשוני.