קשיים‭ ‬של‭ ‬מורים‭ ‬ערבים‭ ‬מתחילים‭ ‬בשלב‭ ‬ההתמחות‭ ‬בהוראה

ד”ר זוהירה נג’אר, ד”ר וופא זידאן

מחקר זה מתמקד בקשיים ואתגרים הניצבים בפני המורה הערבי בשנת ההתמחות בהוראה. שנה זו מהווה שלב מכריע בכניסה למקצוע ההוראה ויש לה השלכות משמעותיות על זהותו המקצועית של המורה המתחיל, על עמדותיו ביחס למקצוע ההוראה, על תפקודו ועל התמדתו במקצוע.

שנת ההתמחות בהוראה מוגדרת בספרות המקצועית כשנת מעבר בתקופת הכשרתו של הסטודנט להוראה ממעמד של סטודנט המכשיר את עצמו להיות מורה למורה בפועל בבית הספר. זהו שלב הכניסה להוראה (Induction) והוא מיועד לתמיכה, להנחיה ולהכוונה של מורים מתחילים ולהיקלט בצורה מיטבית בבתי הספר (Auton, Berry, Mullen & Cochran, 2002).

שלב הכניסה להוראה של מורים מתחילים מעסיק אנשי חינוך וחוקרים בשל החשיבות של שלב זה לבניית המורה ופיתוח הקריירה והביטחון התעסוקתי שלו ברמה מקצועית וברמה ארגונית. המעבר משלב ההכשרה והלמידה התיאורטית לשלב העבודה המעשית והיישום הפרקטי מעמיד את המתמחה בהוראה בפני קשיים ואתגרים הן במישור המקצועי פרקטי כגון: ניהול כיתה, התמודדות עם קשיי משמעת, וכדומה, והן במישור החברתי רגשי כגון: תחושת בדידות, מועקה, מסוגלות ובטחון עצמי בתפקידם החדש כמורים ובכניסתם לארגון החדש. בתקופה זו פועל המורה בתנאי אמת ומתנסה בפועל בעבודת ההוראה, עבודה מורכבת המיושמת במצבים משתנים ובלתי צפויים, תוך שהוא עובר תהליך סוציאליזציה הן לתוך מקצוע ההוראה, תוך גיבוש זהותו המקצועית כמורה והן לתוך מוסד חינוכי בעל תרבות ייחודית שבו הוא נקלט לעבודה  (Vonk, 1995).

בגלל מחסור בתקנים במערכת החינוך הערבית רוב המתמחים הערבים מועסקים על-ידי מסגרות מאושרות מטעם משרד החינוך שלרוב המסגרות האלה הן הרשויות המקומיות הערביות שמנסות לעזור למורים מתחילים ביישובים שלהם. אולם משיקולים כלכליים של הרשויות המקומיות, המתמחים מתחילים לעבוד חודשיים או שלושה חודשים לאחר פתיחת שנת הלימודים כאשר התלמידים בבתי הספר התרגלו למערכת השיעורים ולשיטות ההוראה של המורים שלהם.

המחקר נועד למפות ולבחון את הקשיים הייחודיים של המתמחה הערבי, לחשוף את הסוגיות הבוערות ביותר וללמוד על תובנות מעשיות בכדי לסייע למורים להתמודד עם סיטואציות מורכבות בתחילת דרכם, לעודד פרחי הוראה פוטנציאליים להשתלב במערכת החינוך וכן לשמר מורים איכותיים במערכת.