האם ההשתלבות הינה כוח עבור ילדי כו”ח? – עמדות מורות כלפי השתלבות תלמידים כבדי שמיעה וחרשים במערכת החינוך הכללית

ד”ר גליה טלר אזולאי

שאלת השתלבותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הכללית עולה תכופות לדיון ציבורי. לאחרונה, שאלה זו מקבלת משנה תוקף בחשיבותה לאור תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, שביישומו הוחל לאחרונה ברחבי הארץ. תיקון זה מאפשר כיום ליותר תלמידים עם צרכים מיוחדים להשתלב במסגרות החינוך הכללי.

מחקר זה מתאר דרכי הכלה והשתלבות של תלמידי כו”ח בארץ מנקודת המבט של מדגם מורות לתלמידי כו”ח. במחקרים קודמים נמצאה השפעה רבה של עמדות מורים בחינוך הכללי על טיב ההשתלבות. במחקר זה מורות התומכות בתלמידי כו”ח במסגרות ההכלה השונות, השתלבות קבוצתית (n=12)   והשתלבות פרטנית (n=11), רואיינו בנוגע לעמדותיהן בסוגיית החינוך המיטבי עבור תלמידיהן. בהשוואת עמדות המורות משתי הקבוצות ברור כי תפקידו של מורה כו”ח הינו לתווך בין התלמיד לסביבתו כשלנגד עיניהן עומדת השתלבותו החברתית. הן מציינות כי לצורך השתלבות חברתית משמעותית נחוץ שינוי חברתי ו/או חקיקתי. זהו המפתח לדבריהן לבוגר בטוח ושלם עם עצמו. עם זאת, ניכרו הבדלים בין הקבוצות. מורות ההשתלבות הקבוצתית הציגו עצמן כמתווכות בגזרה הרחבה של חברת השומעים בעוד המורות בהשתלבות הפרטנית ראו צורך בתיווך בגבולות בית הספר בלבד. בהתאם לכך השתלבות מיטבית בעיני מורות ההשתלבות הקבוצתית הינו שילוב חברתי שבו החברה משתנה ומקבלת את הכו”ח כפי שהוא בעוד המורות של תלמידי ההשתלבות הפרטנית הגדירו השתלבות מיטבית כהצלחה לימודית וחברתית בבית הספר. להשגתה של ההשתלבות המיטבית ראו מורות ההשתלבות הקבוצתית צורך במיגור סטראוטיפים חברתיים וטיוב הנגשה ואילו המורות לתלמידים בהשתלבות פרטנית הציגו את הצורך בשינויי חקיקה בתוך מערכת החינוך לשם השגת מטרה זו. מניתוח דברי המרואיינות במדגם זה עולה כי ההשתלבות בדרכים שונות של תלמידי כו”ח מאיר את הדיסוננס בין עקרונות השילוב: נורמליזציה ואיכות חיים. בעמדתן של מורות ההשתלבות הקבוצתית משתקפים המוטיבים המרכזיים של עקרון איכות החיים: האדם עם המוגבלות הינו בעל שאיפות בדומה לאדם ללא מוגבלות והגשמת השאיפות מובילה לסיפוק ושביעות רצון. אדם עם מוגבלות חייב לקבל את אותן הזדמנויות שפתוחות בפני אדם ללא מוגבלות. השגתן תלויה בסביבה ובחברה ועל כן על החברה להשתנות על מנת לאפשר זאת. בדברי מורות ההשתלבות הפרטנית, לצד ההזדהות עם הרבה מן המוטיבים הללו, עולים מספר מאפיינים שניתן לשייכם לתפיסה שמאחורי עקרון הנורמליזציה. מורגשת צפייה של מורות ההשתלבות פרטנית שתלמיד כו”ח ייתפס על ידי החברה כ”נורמלי”. האם אם כך ההשתלבות היא אכן הדרך להעצמה (כוח) עבור תלמידי כו”ח? מסתמן כי דרכי ההכלה וההשתלבות השונות מקנות דגש על נקודות כוח שונות ללומדים במסגרתם. מדברי המורות משתמע כי תלמידי כו”ח בשתי מסגרות ההשתלבות מקבלים חיזוקים רבים מן המורות המומחיות להוראת כו”ח שעשויים לאפשר להם לפתח דימוי עצמי חיובי, ביטחון עצמי ומיומנויות סנגור עצמי. תלמידי כו”ח במודל ההשתלבות הקבוצתית מקבלים עידוד רב ממוריהם לדרוש מסביבתם להתאים עצמה לנוכחותם (שרותי תמלול או תרגום, למשל). עמיתיהם, תלמידי כו”ח במודל ההשתלבות פרטנית מעודדים על ידי מוריהם לחזק את יכולותיהם החברתיות והלימודיות. בחינת עמדות המורות מעלה עוד נקודה מרכזית שיש לתת לה את הדעת בעת יישום תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד והוא הצורך בתכניות הדרכה מובנות למורים בכיתות החינוך הכללי לשם  השתלבות מיטבית של תלמידי כו”ח בכיתות אלו.