שינוי עמדות פרחי הוראה אודות הכלת תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל: פרספקטיבות חינוכיות ויישומיות

ד״ר רימאח אבו אחמד-ח׳ליפה, ד״ר עולא ח׳טיב-אבו ליל וד״ר גליה טלר-אזולאי

הרפורמה במערכת החינוך בישראל, הביאה לשינויים רבים בזכויותיהם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכלל ושל תלמידים המשולבים במערכת החינוך הרגיל בפרט. רפורמה זו, חייבה שינויים בידע ובכישורי ההוראה בקרב אנשי המקצוע כולל פרחי הוראה. מכאן, החשיבות של ההכשרה על פי עקרונות השילוב וההכלה, וזאת לאור העובדה שפיתוח כישורים ומיומנויות בשנות הלימודים האקדמיים של מתכשרים אלה, עשוי לחולל שינוי בעמדות ובתפיסות אודות נושא ההכלה, בנוסף לרכישת כלים חינוכיים ופרקטיים לצורך התמודדות יעילה עם אותם תלמידים במיוחד לנוכח העובדה שפרחי ההוראה ימצאו את עצמם בעתיד מתמודדים עם אתגרי ההשתלבות.

המחקר הנוכחי בחן את האפקט של הכשרה מקצועית בנושא “שילוב והכלה של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכתה הטרוגנית״ על פרחי הוראה בחברה הערבית-ישראלית מבחינת עמדות ומבחינה פרקטית יישומית. המשתנים שנבדקו הם: עמדות פרחי הוראה, שונות בתחומי ההתערבות בעת בניית תכנית חינוכית יחידנית (תח״י), לצד בחינת שינויים בגיוון בדרכי ושיטות הוראה בין לפני ואחרי ההכשרה.

במחקר השתתפו 96 פרחי הוראה ערביים הלומדים במסלולי הכשרת מורים בחינוך הרגיל במכללה האקדמית הערבית לחינוך-חיפה, והוא כלל ארבעה אספקטים: בחינת עמדות פרחי הוראה לפני השתתפות בקורס העוסק בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה הטרוגנית  ולאחריו, בדיקת תחומי ההתערבות אשר נבחרו בעת בניית תח״י, לצד בדיקת הגיוון בשיטות ודרכי ההוראה בתכנון מערכי שיעור.

הממצאים הצביעו על שינוי מובהק בעמדותיהם של פרחי ההוראה, שהביעו עמדות  חיוביות יותר ומכילות כלפי שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות. בנוסף, נראה שתחומי ההתערבות הטיפולית, אשר נבחרו בעת בניית התח״י, כללו לא רק התערבות בתחום הלימודי, אלא גם בשאר התחומים כמו התנהגותי, חברתי, רגשי ומוטורי, מה שהעיד על ראיית התלמיד כמכלול ולא רק כלומד.
יחד עם זאת, ניתוח מערכי השיעור הצביע על מגמה של שינוי בתכנון המערכים, בין לפני למידת הקורס ולאחריו. ניתן להבחין באופן מובהק כי הסטודנטים נטו יותר לגוון בדרכים ובשיטות ההוראה במטרה לתת מענה לדיפרנציאליות בין הלומדים. מהממצאים גם ניתן ללמוד על חשיבות ההכשרה ותרומתה לשינוי עמדות כלפי נושא ההכלה, ובמיוחד היא סייעה ברכישת כלים ופרקטיקות יישומיות בעת בניית תכניות התערבות ובזמן תכנון מערכי שיעור.

ממצאי המחקר עשויים לסייע בידי מקבלי החלטות לצורך קבלת תובנות חינוכיות ויישומיות בעת תכנון תכניות לימודים לפרחי ההוראה.