כוח לכו״ח – מורות כבדות שמיעה וחירשות בישראל

ד״ר אירית דלומי

מצג זה עוסק בסוגית העסקת מורים עם מוגבלות במערכת החינוך, מתוך סיפורן של מורות חירשות.

מורים ומורות עם מוגבלות במגזר הציבורי חשופים לאפליה מרובת פנים לצד האפליה על רקע המוגבלות. המאמר שפורסם1 עוסק בעדותן של מורות כבדות שמיעה וחירשות [כו״ח] המועסקות במערכת החינוך בארץ. מדבריהן עולה כי קשה להן להתקבל לעבודה, הן אינן מקבלות קביעות ותפקידי חינוך, מסרבים להעסיק אותן במשרות מלאות, והן מנותבות ללמד ילדים חירשים בלבד. ממצאי המחקר האיכותני מגלים את המכשולים הניצבים בפני המורות ואת דרכי פעולתן בהתמודדות עם מציאות מגבילה ומצמצמת. האתגרים שעמדו בדרכן: בלימודים לתואר בחינוך, ניסיונות להתקבל לעבודה, מאבק על שפת הסימנים, יחסי העבודה ועוד. על אף הדיכוי שהן חוות, מצליחות המורות ליישם מודל פוליטי וחברתי של קבוצת מיעוט, קבוצת החירשים. כדי להיטיב את מצבן של המורות החירשות בפרט, ושל א.נשים עם מוגבלות בשוק העבודה בכלל, מוצעות דרכי פעולה: לאכוף את החקיקה למען ייצוג הולם בתעסוקה; להגביר את ההנגשה והשימוש באמצעים טכנולוגיים עבור מורים במערכת החינוך; להיאבק על תנאי העסקה טובים יותר; לעבור מ׳תיקון הפרט לתיקון הכלל׳.

צעירים רבים עם מוגבלות מסיימים את לימודי האקדמיה בהצלחה, ופונים להמשיך את דרכם כמורים ומחנכים במערכת החינוך מלאי תחושת ייעוד. אולם – כאן, נתקלים בחסמים קשים: תנאי העסקה מפלים, סביבה לא מונגשת וחומת דעות קדומות.

כיום מוקם מיזם לקידום העסקת מורים ומורות עם מוגבלות במערכת החינוך וכינון של מערך העסקה הגון ושוויוני, צעד חשוב לריפוי החברה.

העסקת מורים עם מוגבלות בעלת חשיבות ערכית וחינוכית: ההיכרות הקרובה, היומיומית של אנשי המערכת מנהלים, מורים עמיתים, תלמידים, הורי תלמידים – עם מורות ומורים עם מוגבלות בתוך מארג של שגרת העבודה החינוכית והחברתית – תקדם ותבריא את היחס לאנשים עם מוגבלות ול׳שונה׳ בחברה כולה.

במציאות – מערכת החינוך התקדמה מאוד בנושאי זמינות של אמצעי טכנולוגיה המסייעים להנגשתם בבתי הספר העומדים לרשותם של תלמידים עם מוגבלות.

כעת – נותר רק להרחיב זאת ולאפשר שימוש בכל אלה גם מעל לפודיום המורה.